במשך חודשים ארוכים חיפשנו אחר "העסק של המדינה", אז הגענו עד לדרום, שם מצאנו את העסק הקסום, תרתי משמע, של ורדה בן ארי. עד לפני חצי שנה ורדה בן ארי מהיישוב הקהילתי צוקים הייתה גננת. לפני כחצי שנה היא יצאה לפנסיה, וחיפשה דרך לשלב בין שתי האהבות הכי גדולות שלה: יצירה וילדים.
ואז, אחרי שהרעיון התבשל בראשה במשך תקופה ארוכה, נולדה האהבה החדשה שלה - "היער - סדנאות יצירה", סטודיו צבעוני ושמח אותו עיצבה ורדה בצורת יער, ובו ניתן למצוא מגוון רחב של פטריות, חיפושיות, שדונים ואפילו מכשפות.
מדובר במקום קסום שאליו מגיעים ילדים ומבוגרים כדי לחוות שעה מיוחדת במינה. "במהלך הסדנה אני מספרת לילדים את הסיפור על מכשפת השיניים שאותו אני כתבתי", אומרת ורדה. "בעקבות הסיפור כל ילד יוצר את המכשפה שלו עם חוטי צמר וחומרים שונים. הסדנה מיועדת לילדים בגילים 6 עד 11, אבל ברוב המקרים מגיעה כל המשפחה. אני תמיד מגלה שלא רק הילדים מביעים עניין - גם ההורים נכנסים לתוך היצירה ושוכחים בכלל שיש ילדים לידם. אל הסדנה מגיעות משפחות שנופשות באזור, כשרוב האנשים מגיעים מפה לאוזן, מצפון עד דרום".
למה ורדה בחרה דווקא במכשפות? היא מסבירה בדרכה הייחודית
"זה היה באחד מהימים היותר חמים כאן בערבה.
קצת לפני שהשמש שקעה לה יצאתי לטיול קטן בשטח.
הירידה בשביל אל המדבר הייתה קלה ונוחה.
האוויר שלהט כל היום לאט לאט הפך לנסבל יותר ולוהט פחות.
עשיתי לי סיבוב ובסיומו החלטתי לחזור הביתה.
הגעתי אל תחילתו של השביל העולה אל הבית ולפתע שמעתי שריקה.
עצרתי מהליכתי .פניתי לאחור.
לא היה שם אף אחד.
הסקתי שהשריקה הייתה מהרוח הקלה שהחלה לנשוב. לא נתתי לכך מחשבה יתרה והתחלתי בטיפוס .
באמצע הדרך שמעתי שוב את השריקה.
עצרתי. פניתי לאחור.
ומכיוון שכפי שחשבתי גם הפעם לא היה שם אף אחד התיישבתי לי והבטתי לכל כיוון אפשרי.
היה כבר חשוך. לא ראיתי שום דבר.
אבל אז שמעתי את השריקה שוב.
הפעם היא הייתה קרובה אלי מאוד.
מי שורק? שאלתי בחשש אל תוך החשיכה.
"אני ". שמעתי קול ואלומת אור קטנה התקרבה אלי ונחתה לידי.
עם האור העמום שביצבץ מתוך פנס שהיה מחובר למטאטא ישן הבחנתי בפרצופה.
מקומטת. לא יפה במיוחד. עם חיוך כל כך קסום שגם השן החסרה בפיה לא העיבה על חינו.
מי את? שאלתי אותה בתדהמה. מעולם לפני זה לא פגשתי במכשפה.
"אני פליאה. ". היא ענתה לי נועצת את מבטה עמוק עמוק בתוך עיני.
"מה את? מי את? מה קורה פה?
"אני אחת מהן" היא ענתה לי בשקט.
"????????" לא הבנתי כלום והייתי חסרת סבלנות. "אני לא יחידה"
"דברי" פקדתי עליה. הייתי חייבת להבין מי היא ועל מה היא מדברת.
"מי עוד כאן?" שאלתי בתדהמה.
" החברות שלי". היא ענתה.
"מי אלו החברות שלך?" שאלתי. ומה אתן עושות כאן? ולמה את שורקת?? ?
המון שאלות עוד היו לי אך לפני שהספקתי לשאול את כולן פליאה כיווצה שפתיים סדוקות ושרקה שוב.
מכל כיוון אפשרי הופיעו אורות זעירים והתקרבו אלינו. תוך דקות בודדות הקיפו אותנו עשרות מטאטאים מעופפים. מכשפות בגדלים שונים וצורות משונות. הקיפו אותנו".
את המשך המקרה תוכלו לקרוא בעצמכם בדף הפיסבוק: היער - סדנאות יצירה - ורדה בן ארי.
מתכננים לבקר באזור הדרום? הזמינו לעצמכם מקום בסדנה של ורדה, ותזכו לחוויה משפחתית מגבשת ובלתי נשכחת.