רינת צמיר (53) לא נולדה לתוך עולם הבמה או הטיפול. במשך שנים שירתה במשטרה, עד שבגיל 25 גילתה במקרה שהיא מתמודדת עם מחלת ראייה גנטית בשם רטיניטיס פיגמנטוזה (RP).
"יש לי ראיית צינור", היא מסבירה. "אם משהו לא בדיוק מולי, אני פשוט לא רואה אותו. אני יכולה לעמוד ליד כוס קפה ולא לשים לב שהיא שם. ילדים נמוכים יכולים לעבור מתחת לגובה הראייה שלי ואני לא אראה אותם".
לדבריה, במשך שנים כלל לא ידעה שיש לה לקות. "חשבתי שאני סתם קלמזית. ילדה עם דיסלקציה, עם עודף משקל, חסרת סבלנות. רק אחרי הגיוס למשטרה, כשעשיתי בדיקת עיניים בגלל משהו שהציק לי, גילו את הגן הזה".
עם השנים הראייה הלכה והצטמצמה, והלקות התחילה לפגוש אותה גם במקומות הכי לא צפויים. אפילו בתוך העבודה במשטרה, מול אנשים שהיא מכירה היטב.
"בלוויה של אחד השוטרים שלי עמד לידי מפקד תחנה ודיבר איתי, ואני לא ראיתי אותו אז כמובן שלא עניתי", היא מספרת. "אחרי כמה ימים הוא מונה להיות מפקד התחנה שלי ואמר לי, אני חייב להבין משהו, למה את כועסת עליי, למה את לא מדברת איתי. בלוויה עמדתי לידך, דיברתי איתך והתעלמת ממני. ואז הסברתי לו שלא התעלמתי, פשוט לא ראיתי אותו".
בסופו של דבר, בגיל 50 רינת בחרה לפרוש מהמשטרה. במקום לשקוע, היא החליטה להתחיל מחדש.
"חוכמת האף האדום" בפעולה
המהפך בגיל 50 והגילוי של האף האדום
"פרשתי ואמרתי לעצמי שאני לא יושבת בבית", מספרת רינת. "הגיע הזמן שלי לצאת לעולם. מספיק להיות טיפוס מרצה. מספיק לחשוב שאני צריכה לרצות את כולם".
בגיל 50 ראתה תמונה של ליצן רפואי עם אף אדום והרגישה שזה הייעוד הבא שלה. היא נרשמה ללימודי ליצנות רפואית טיפולית במכללת שמחת הלב, ומאז חייה השתנו.
"האף האדום, הספוג הקטן הזה, יש בו המון חוכמה", היא אומרת. "הוא נתן לי עוצמות. הוא עזר לי בהתפתחות האישית שלי. גיליתי את רינת האמיתית".
היום היא עובדת כליצנית רפואית טיפולית, מעבירה הרצאות וסדנאות ברחבי הארץ, ומדברת על הבחירה לראות את הטוב גם כשהראייה מצטמצמת. לא במקרה להרצאה שלה היא קראה "לראות את הטוב".
"אם בזמן הזה הראייה שלי מצטמצמת, אני מעדיפה לבחור ולראות את הטוב בחיים", היא אומרת. "אני לא יכולה להעלים כאב של אף אחד, אבל אני יכולה להכניס טיפה של אושר בתוך הבאוס. לזה אני פה".
"זה לא טאקי", אלא תהליך של עוצמה
מתוך המסע האישי שלה נולדה ערכת הקלפים "חוכמת האף האדום". "זה לא משחק טאקי", היא מדגישה בחיוך. "אלה קלפים של העצמה אישית".
בערכה 33 קלפים, וכל אחד מהם מייצג תהליך שהיא עצמה עברה. כל קלף כולל מסר קצר ושאלה שמזמינה שיחה והתבוננות. אחד הקלפים למשל נפתח במילים: "אני לא צריך סיבה לצחוק. לפעמים הצחוק הוא כמו שמש. הוא פשוט זורח ועולה בלי לבקש רשות. היום אני נותן לו מקום".
מתחת מופיע "קסם קטן ללב" עם שאלה כמו: מתי בפעם האחרונה צחקת בלי סיבה.
"אלה לא קלפי טארוט ולא גורל", מדגישה רינת. "אלה קלפים לגלות את העוצמה שלך, לגלות את החיוך שלך".
הקלפים מתאימים מגיל שש ומעלה ומשמשים בבתים פרטיים, בקליניקות טיפוליות, בבתי אבות, בעסקים ובמסגרות חינוכיות. לדבריה, הורים מספרים על שינוי ממשי בדינמיקה המשפחתית.
"אמא כתבה לי שהבן שלה אף פעם לא קם בבוקר בלי בכי. יום אחד היא שמה אף אדום, הוציאה קלף ליד הקורנפלקס, והילד התחיל לצחוק וקפץ מהמיטה. היא אמרה לי, בחיים לא היית כזאת חיובית, בחיים לא היית כזאת שמחה. הכול התחיל מהאף האדום ומהקלף של הבוקר".
המסר שלה ברור גם כלפי צעירים שמתמודדים עם חרמות או חוסר ביטחון. "ברגע שאנחנו נקבל את עצמנו, כולם יקבלו אותנו. לא לפחד להיות מי שאתה".
בכל הארץ ובכל גיל
רינת מתגוררת בנהריה אך מגיעה להרצאות ולסדנאות בכל רחבי הארץ. את הקלפים ניתן להזמין דרכה ישירות, דרך האתר או בטלפון, והיא מקפידה לשמור על מחיר נגיש. "ההשראה חשובה לי יותר מהכול", היא אומרת.
למרות תעודת נכות ותעודת עיוור, היא מסרבת להגדיר את עצמה דרך המגבלה. "אני מודעת למה שיש לי, אבל אני לא מוכנה שהראש יגביל אותי. הדבר היחיד שאני מוותרת עליו זה טיולים בטבע לבד. חוץ מזה, אני חיה באופן מלא".
עסקים קטנים עם במה גדולה
רינת מספרת כי לקוחות רבים מגיעים אליה דרך מדור העסקים הקטנים של בזק b144. "בינתיים החוויה מעולה. מתקשרים ואומרים שמצאו אותי דרך העסקים הקטנים. זה עובד ואני שמחה להיות שם".
מדור העסקים הקטנים של b144 בוואלה מעניק חשיפה לבעלי ובעלות עסקים מכל רחבי הארץ ומחבר אותם לקהל חדש שמחפש שירותים, השראה וסיפורים עם ערך. עבור רינת, זו עוד דרך להפיץ את חוכמת האף האדום ולהזכיר לכולנו לבחור לראות את הטוב, גם כשהמציאות מאתגרת.
חנויות צעצועים באתר b144 >>