העליתם ריל עם שיר טרנדי? זה עלול לעלות לכם ביוקר

מה שהתחיל כעוד להיט ויראלי בטיקטוק הפך בשבועות האחרונים לשיחת היום בקרב לא מעט בעלי עסקים. שיר הכטב"ם של ניר קריגל, ילד בן 11 שהפך לתופעת רשת ולמעין המנון לא רשמי בתקופת המלחמה, הגיע גם לזירה המשפטית: עסקים שהשתמשו בשיר או ציטטו משפטים מתוכו ברילס, סטוריז ופוסטים שיווקיים, גילו ששימוש שנראה תמים עלול להסתיים במכתבי התראה ובדרישות פיצוי.

הסערה הזו הציפה מחדש שאלה שמעסיקה כמעט כל מי שמעלה תוכן שיווקי לרשת: איפה עובר הגבול בין טרנד תמים לבין שימוש מסחרי ביצירה של מישהו אחר?

וזה לא נגמר בשיר אחד. כל בעל עסק שמנסה לבלוט ברשתות, משתמש בסאונד טרנדי, במם, בתמונה שמצא ברשת או במשפט ויראלי כדי לקדם שירות, עלול לגלות שמה שנראה כמו חלק טבעי מהמשחק הדיגיטלי עלול להסתיים אחרת לגמרי.

עו"ד נמרוד פיטוסי, מומחה למשפט מסחרי וקניין רוחני ממשרד NJP LAW, מסביר כי גם אם העסק לא התכוון להפר זכויות יוצרים, זה לא תמיד מספיק. גם אם בעל העסק צילם את העובדים, את המקום ואת המוצרים שלו, הוא עדיין עלול להיחשף לבעיה אם השתמש ברקע בסאונד, שיר, תמונה או טקסט שלא הוא יצר ולא קיבל אישור להשתמש בהם.

במילים פשוטות: מותר לקבל השראה מטרנד. לא תמיד מותר להשתמש בחומרים שמרכיבים אותו. אם יצרתם סרטון מקורי משלכם, עם האנשים והשפה של העסק, זו נקודת פתיחה טובה. אבל אם שילבתם בו יצירה של מישהו אחר, כדאי לעצור ולבדוק.

"ויראליות היא מושג חברתי, לא מושג משפטי. זה שתוכן הפך לוויראלי לא אומר שהוא הפך לנחלת הכלל", אומר עו"ד פיטוסי.

לדברי עו"ד פיטוסי, אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא "אשליית הרשות": בעל העסק מניח שאם שיר, סאונד או אפקט הופיעו בתוך אינסטגרם או טיקטוק, הם מותרים לשימוש. הרי הפלטפורמה הציעה אותם, הם נבחרו מתוך האפליקציה, אז למה שתהיה בעיה?

כאן חשוב להכיר את ההבדלים: יש הבדל בין שימוש אישי לבין שימוש עסקי, בין פוסט רגיל לבין פרסום ממומן, ובין תוכן שמופיע בספרייה כללית לבין תוכן שמותר לשימוש מסחרי. לכן, לפני שמעלים תוכן עסקי, כדאי לבדוק: האם העסק יצר את התוכן בעצמו? אם לא, מי יצר אותו ומי בעל הזכויות? האם יש אישור להשתמש בו לצורך עסקי? האם מדובר בפוסט רגיל או בפרסום ממומן? והאם יש תיעוד לאישור שניתן?

יש גם כמה טעויות שבעלי עסקים צריכים להפסיק לעשות כבר עכשיו: לא לקחת תוכן מגוגל, אינסטגרם, טיקטוק או פייסבוק ולהניח שהוא חופשי לשימוש, לא לחשוב שקרדיט ליוצר מחליף רישיון שימוש, ולא להסתמך על הטיעון "כולם עושים את זה". העובדה ששימוש מסוים נפוץ ברשת לא אומרת שהוא חוקי.

ומה כן עושים? הדרך הבטוחה ביותר היא לייצר תוכן מקורי: לצלם בעצמכם, לכתוב בעצמכם, להקליט בעצמכם, להשתמש בעובדים שלכם, במוצרים שלכם, במקום שלכם ובשפה שלכם. מעבר להגנה המשפטית, זה גם יכול לעבוד טוב יותר מבחינה שיווקית. עסק שמראה את האנשים שלו, את האווירה שלו ואת הערך שהוא נותן, בונה אמינות וקשר ישיר יותר עם הלקוחות.

אפשרות נוספת היא להשתמש במאגרים ובספריות שמיועדים לשימוש מסחרי. גם באינסטגרם ובטיקטוק קיימים מאגרים של מוזיקה ואפקטים קוליים שמיועדים לעסקים ולשימוש מסחרי, אבל חשוב לוודא שבאמת בוחרים מתוך הספרייה המסחרית המתאימה ולא מתוך מאגר כללי. אותו דבר נכון גם למאגרי תמונות, וידאו וסאונדים חיצוניים: לפני שמשתמשים, כדאי לקרוא את תנאי הרישיון ולבדוק האם מותר להשתמש בתוכן בפרסום, האם מותר לערוך אותו, האם צריך לתת קרדיט והאם יש מגבלות על קמפיין ממומן, שימוש בלוגו או הפצה רחבה.

ומה קורה אם כבר הגיע מכתב התראה? כאן, לדברי עו"ד פיטוסי, הדבר החשוב ביותר הוא לא להגיב מהבטן. לא להתקשר בכעס, לא לכתוב תשובה נמהרת, לא להבטיח תשלום ולא למחוק הכול בפאניקה. תגובה ראשונה לא נכונה עלולה להחריף את המצב.

במקום זה, כדאי לפעול בשלבים:

• לתעד מה פורסם, מתי, באיזו פלטפורמה ומי העלה את התוכן.

• לשמור צילום מסך ולבדוק כמה זמן הפרסום היה באוויר.

• לבדוק אם מדובר בפוסט רגיל או ממומן.

• לבדוק אם היו צפיות, תגובות או הכנסה ישירה מהפרסום.

• לבדוק אם נעשה שימוש באותו תוכן בעוד מקומות.

• רק לאחר התיעוד לשקול הסרה או הקפאה של הפרסום.

בשלב הבא צריך לבדוק את העובדות: האם העסק באמת השתמש בתוכן של מישהו אחר? האם היה רישיון מהפלטפורמה, ממאגר תוכן, ממשרד פרסום או מספק חיצוני? האם מנהל הסושיאל התחייב להשתמש רק בתוכן מורשה? והאם יש הסכם שמטיל עליו אחריות במקרה של שימוש בעייתי?

חשוב לבדוק גם את מכתב ההתראה עצמו: מי שלח אותו, בשם מי, האם צורפו אסמכתאות לבעלות בזכויות, האם הדרישה הכספית מנומקת והאם היא פרופורציונלית לנסיבות. לא כל מכתב התראה הוא סוף פסוק, ולא נכון לשלם מיד כל סכום שנדרש רק כי הגיע מכתב מעורך דין.

גם ההקשר משנה. סטורי אחד של עסק קטן עם קטע משיר, שלא קודם בכסף והוסר אחרי כמה שעות, אינו דומה בהכרח לקמפיין ממומן של חברה שהשתמשה באותו שיר במשך חודש. שני המקרים דורשים בדיקה, אבל רמת הסיכון ודרך ההתמודדות עשויות להיות שונות.

"הדבר הכי חשוב הוא לא להפוך מכתב התראה קטן לסכסוך גדול בגלל תגובה לא נכונה", אומר עו"ד פיטוסי. "הרבה מקרים יכולים להסתיים בהסרה, התחייבות להימנע משימוש חוזר ולעיתים פשרה כספית סבירה. אבל כדי להגיע לשם צריך לפעול מהר, רגוע ומדויק".

המסר לבעלי עסקים הוא לא להפסיק ליצור תוכן. להפך. בעידן שבו הנוכחות הדיגיטלית היא חלק בלתי נפרד מהשיווק, עסקים צריכים להמשיך לצלם, להעלות, לספר ולשווק. אבל הם צריכים להבין שתוכן הוא נכס. מוזיקה, תמונה, סרטון, טקסט או מם אינם רק "דברים שמסתובבים ברשת". פעמים רבות אלה יצירות של מישהו אחר.

או כמו שמסכם עו"ד נמרוד פיטוסי: "תתייחסו לתוכן ברשת כאילו מדובר בציוד של עסק אחר. העובדה שהוא נגיש לא אומרת שהוא שלכם, או שאפשר להשתמש בו בלי הגבלה".

לכרטיס העסקי של עו"ד נמרוד פיטוסי באתר B144 לחצו כאן >>

מחפשים עורכי דין נוספים בתחום המשפט המסחרי? ניתן למצוא בעלי מקצוע נוספים באתר B144 >>