האמנית שהפכה דגלי ישראל זרוקים לסמל של תקווה ואחדות

בעולם שבו סמלים לאומיים לעתים קרובות מעוררים מחלוקת, טל טנא צ'צ'קס מצאה דרך ייחודית לחבר בין אנשים ולהעביר מסר של תקווה ואחדות. היזמת, האמנית והפעילה הסביבתית הפכה את מה שנראה כפסולת - דגלי ישראל שנזרקו לרחובות - ליצירת אמנות מרשימה ורבת משמעות.

מסע האיסוף והיצירה

הכל התחיל ב-2018, כשישראל חגגה 70 שנה לעצמאותה. טל, שחוותה באותה תקופה משבר אישי, מצאה את עצמה מרימה דגלי ישראל מהרצפה ביום העצמאות. "המראה של הדגל שהפך לפסולת העציב אותי ולא יכולתי להישאר אדישה" היא משחזרת. מה שהתחיל כמחווה ספונטנית הפך למסע של איסוף ושימור.

במשך השנים, אספה טל מאות דגלים מרחבי הארץ. בשנת 2020, בשיתוף עם חברה, היא יצרה את "הדגל של הדגלים" - דגל ענק המורכב מ-36 דגלים קטנים שאספה. מאז, הדגל גדל והתרחב, וכיום הוא מכיל כ-400 פיסות דגל שנאספו מכל רחבי ישראל.

סמל לאחדות ותקווה

"הדגל של הדגלים" הפך לסמל רב-משמעות. טל מסבירה: "יש בו דגלים פרומים ושלמים, קרועים וזקופים, חיים ומתים, זכרונות וחיבורים בין יהודים, דרוזים, נוצרים ומוסלמים". הדגל מייצג את המגוון והאחדות של החברה הישראלית, ומשמש כתזכורת לכך שגם מתוך שברים ניתן ליצור משהו שלם ומשמעותי.

מעבר לאמנות: מסר סביבתי וחברתי

עבודתה של טל היא דוגמה מובהקת לכלכלה מעגלית ופעילות סביבתית. היא מסבירה: "כלכלה מעגלית זה מבנה עסקי ירוק ומקיים - היכולת להשתמש במשאבים קיימים ולהפיק מהם ערך ותועלת חדשה". גישה זו באה לידי ביטוי לא רק ב"דגל של הדגלים", אלא גם בפרויקטים אחרים שלה, כמו פסל הכדור העשוי מפסולת ימית, וסדרת האמנות "פופאית" המשתמשת בחומרים ממוחזרים.

מבט לעתיד

טל רואה את עבודתה כחלק ממאמץ רחב יותר לשינוי חברתי וסביבתי. "אני משתמשת ביצירה האמנותית שלי כדי להעביר מסר לצמצום צריכה ואחריות סביבתית", היא אומרת. בחמש השנים הקרובות, היא מקווה להרחיב את השפעתה, לשתף פעולה עם ארגונים גדולים, ולהוביל שינוי בתרבות הצריכה.

טל מתכננת להוציא את "הדגל של הדגלים" למסע ברחבי ישראל, מצפון לדרום, ומזמינה את הציבור להצטרף אליה. "הגיע הזמן להרים את הדגל, ביחד", היא אומרת. "להתחבר לרעיון של שותפות וזהות ישראלית, לקום מהשברים, מהתחתיות וביחד להרים את הדגל".

מהרצפה אל על - סיפור של תקווה

סיפורה של טל טנא צ'צ'קס והדגל שיצרה הוא יותר מסתם סיפור על אמנות או מחזור. זהו סיפור על תקווה, על היכולת לראות פוטנציאל במה שאחרים רואים כפסולת, ועל הכוח של יצירתיות ונחישות לחולל שינוי. ב"דגל של הדגלים" שלה, טל לא רק מרימה דגלים נטושים מהרצפה; היא מרימה את רוחה של מדינה שלמה.